בחודש כסלו נחוג בעז"ה את חג החנוכה. המונח חג אינו רק מילת פתיחה למועדים השונים אלא במהותו הוא שם פועל. חג מלשון חוגה. מטוס חג בשמיים, ועיגול אנו משרטטים עם מחוגה. חג תוחם בחובו את התנועה המעגלית – מחזורית.
ההשלכה המחשבתית למועדים בשזירת המונח חג, מגלה על מהותם של החגים בישראל בפרט ועל מהותו של הזמן ככלל. הזמן איננו קו רציף ש'העבר אין העתיד עדיין וההווה חולף כהרף עין', הזמן נע בתנועה מעגלית ואנו שבים כל שנה לנקודת ההתחלה כשחשוב לדייק בזמנים אלה. (ליל סדר שחל במוצ"ש, עם כל האתגרים הכרוכים בקיומו במוצ"ש, לא נקדימהו ליום חמישי או נאחרו ליום ראשון, משום שאומנם נשתה 4 כוסות אבל לא... בליל הסדר...).
בעלי המחשבה מציינים שכל חג מביא עמו איזו הארה שמימית ששבה אלינו עם זמנו של כל חג. (להארה זו ישנם גם היבטים הלכתיים שלא נעסוק בהם עכשיו). מעניין שדווקא החג האחרון (אחרון שיש לו תיעוד בכתבי חז"ל) מלמד אותנו את עקרון ה-חג.
החג האחרון הוא חג החנוכה. כידוע אירוע החנוכה נערך בתקופת בית שני בו פסקה הנבואה בישראל. חז"ל מספרים לנו שבשנה הראשונה לנס החנוכה לא נקבע החג לדורות. "לשנה אחרת קבעום בהלל והודאה". רק בשנה השנייה התמסד חג החנוכה ע"י אנשי כנסת הגדולה לאחד ממועדי ישראל.
ואנו שואלים מדוע המתינו לשנה הבאה? היות ובאותה תקופה לא היו נביאים (כשבפורים כן היו) היה חסר הסיסמוגרף הרוחני לדעת האם יש באירוע החנוכה את אותה הארה שמימית שעתידה לחזור בכל שנה, האם 'עקרון החג' ישים גם לחג החנוכה. ובשנה השנייה בהתקרב מועד החנוכה – כ"ה בכסלו, חשו אותם גדולי אומה דאז באותה הארה, והחליטו למסד את החג לדורות (החלטה כבדת משקל משום שהחג לא כתוב בתורה, ומחייבת את כל עם ישראל).
מהי אותה הארה? היא איננה נמדדת בפרמטרים מדעיים, היא תחושה אישית של כל אחד מאתנו על פי אישיותו. (חז"ל מציינים שללכת למשפט עם גוי עדיף דווקא בחודש אדר בו הייתה מפלת המן הרשע, הגם שבתי המשפט פתוחים כל השנה, החנינות ניתנות בדרך כלל בחודש ניסן חודש בו יצאנו מעבדות לחירות, אלה היבטים להארה המדוברת, ).
בכל מצב נאחל לכולנו שנדע לנצל את תחושות האור, האנרגיה שמביא אתו חודש כסלו, לא לשקוע בחודשי החורף הקרים, אלא להתחמם בשלהבת המאירה שכולנו מתפללים שתעלה מאליה עם כוחות צמיחה מחודשים.

ראש חודש טוב וחג חנוכה שמח לכולם.
יצחק שטיינר

החודש התקיימה בבית הספר פעילות מעניינת לתלמידים עם הסופרת ריקה ברקוביץ
הסופרת סיפרה לתלמידים על דרכה להיות סופרת, וכיצד ועל מה היא כותבת.
ריקה ידעה לדבר אל התלמידים כך שיבינו את התוכן ואת המסר. ועשתה זאת בדרך מרגשת ומלאת הומור.
הפעילות אורגנה ותואמה המסגרת השעורים בהם כותבים התלמידים סיפורי חיים, ובמסגרת תחרות ארצית לכתיבת סיפורים בה נשתתף.

תחרות זאת הינה תחרות ארצית לכלל תלמידי בתי הספר מכל רחבי הארץ, ויבחרו בה 64 יצירות כמניין שנות המדינה. התלמידים התחילו לכתוב דברים יפים ומעניינים ונקווה שאחד מאיתנו יזכה בתחרות.
כתבה - אהובה סוויסה

התלמידים והצוות התכנסו ביום י"א חשווןלהעלות את זכרה של רחל אימנו.
פתחה את הטכס רחל, מנהלת ביה"ס, על גודל ויתורה של רחל אימנו ועל דאגתה הגדולה לעם ישראל
ביחד שרנו שיר של בקשה שתמשיך לבכות מול כיסא הכבוד - שתגיע שעת הגאולה.
בהמשך כתב כל תלמיד בקשה לרחל אימנו ואת הבקשות שלחנו לתפילה אצל אמא רחל.
סיימנו את הכנס בדברים לזכרו של ראש ממשלת ישראל שנרצח, יצחק רבין. הבאנו את דברי זבולון המר כיצד עלינו לשפר את השיח היומיומי שלנו, כי: "אם תשקיע את הכוח בלפגוע - איך ישאר לך הכוח לאהוב? "
כתבה - תמר טוויל

ביום חמישי ו' בכסלו נפגשנו כדי לחגוג 7 ברכות להדס ולירן! קולולולוש!
לירן והדס שני מדריכים בנוער יחד נשאו אחד לשני וזכו להיות הזוג ה-12 של נוער יחד - כבוד!
חגגנו בבית חינוך עם הרבה אוכל טוב, מוזיקה, משחקים וכמובן הרבה הרבה חברה טובים ופול יחד. מזל טוב (-:
ועכשיו כל שנותר מי יהיה הזוג הבא של יחד?!

בשבת פרשת "לך-לך" הייתה שבת לקבוצת גולן ובשבת פרשת "חיי שרה" הייתה שבת לקבוצת חרמון.
נפגשנו ביום שישי ומיד התחלנו להתארגן לשבת, כי היום קצר והמלאכה מרובה. נהנו בשבת מפעילויות, משחקים, ממתקים, מוראל וכמובן חברים. למרות שקר בחוץ תמיד תמיד חם בפנים!
נהננו מאוד. מחכים לראותכם בקרוב...

שח"ף השנה מחולק לשלוש קבוצות. נשתדל בתקופה הקרובה להביא בפניכם את הפנים המיוחדות והעשייה הייחודית שבכל קבוצה.

                  הקבוצה של ענבר ועידן
החניכים: דולב,יונתן, דניאל, דוד כהן, אלעד וניקיטה.

הקבוצה שלנו בכללה הינה קבוצה הנעה על ציר גיל ההתבגרות בו כל אחד בונה את עצמו, ומעצב את אישיותו, פעמים רבות על חשבון הסביבה, חברים מדריכים ומורים, ומתוקף כך הקב' אנרגטית במיוחד.
על כן שמנו לנו למטרה להבין את רגשות האחר ולקבל אותו וזאת מבלי לגרוע מהיכולת של היחיד לפתח את עצמו אל מול הסביבה ולנסות לצאת מהאני הפרטי ולדון במה שמתרחש סביבי.

בחודש האחרון עסקנו הרבה מאוד בפעילויות בדגש הקבוצתי, בו "נאלצנו" להשתמש בחבר ולעבוד יחד איתו,
כך למשל בישולים שונים ביחד ובפעילויות עם משימות קבוצתיות.
בכל יום הקדשנו זמן לדון בנושאי אקטואלי העולה מהחדשות היומיות להסביר אותו ולדון בו. ובכך לפתוח צהר לעולם שסובב סביבנו ולהתרגל לחשוב ולהביע דעה.
בעז"ה נמשיך בכך גם בתקופה הקרובה. נציין, שדוד כהן זכה החודש בחניך מצטיין- כל הכבוד ויישר כח!!!

אוהבים מאוד את כולם ענבר ועידן

מצ"ב תגובות כמה חניכים בנעשה החודש:
ניקיטה: "מאוד אהבתי את הפעילות "חבילה עוברת, הייתי רוצה שנכין יותר עוגות ודברי מאפה. אני מקווה שבחודש הבא אני יהיה המצטיין החודשי ואקבל פרס יפה"
יונתן: "היה מאוד כיף החודש בשחף ואני נהנה מאוד, אני מאוד אוהב את האנשים בקבוצה, אהבתי כמעט את כל הפעילויות ואני מקווה שיהיו בחודש הבא יותר יציאות מחוץ לבית חינוך –"קצפת", קניון מלחה,שוק וכדו'.."
דולב: "אני מאוד אוהב להכין כדורי שוקולד ועוגות שוקולד, מאוד שמחתי שניצחתי בקרבות בג'ודו וגברתי על הרבה חניכים, אני מאוד אוהב שהמדריכים מספרים לנו על החדשות ומדברים על זה ביחד בקבוצה, מאוד נהניתי בשוק מחנה יהודה , והייתי רוצה שנכין יחד מאכלים מתוקים"

שחקני ההצגה של נוער יחד הופיע בפני 350 בנות מאולפנת הרא"ה ברמת גן.
מורן, אחת מהשחקניות, הינה תלמידה בבית הספר והיא זו ששכנעה את הרכזת החברתית של האולפנא להביא את ההצגה לתלמידות.
בהצגה נכחו כל התלמידות צוות המורות של בית הספר, ומחיאות הכפיים בסיום נמשכו זמן ממושך, אות וסימן להתלהבותם מתוכן ההצגה ומהמשחק המרשים שאותו הפגינו כל השחקנים .

בסוף ההצגה ניתנה אפשרות לקהל להפנות שאלות לשחקנים.
מנהל בית הספר, הרב קמפיסקי, דיבר על חשיבות ההצגה בהעברת המסרים של ציבור העיוורים ולקויי הראייה, מבחינת "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים". בכוונתו, הסביר ראש האולפנא, שאפשרי ללמוד על השונה בכיתה במשך זמן רב, אך המוחשיות הבאה לידי ביטוי בהצגה - עולה על כל מה שניתן היה לשער.

פורסם ע"י בית חינוך עוורים, דגל ראובן 8 ירושלים, טל' 02-6599555

אתר- www.ivrim.org    |    דוא"ל – ivrim.mail@gmail.com

© בית חינוך עיוורים - 2011