הקשרים שונים נאמרו בדמיון שבין האדם לעץ.
גם בעתות מלחמה כשהאסטרטגיה היא בניית מצור סביב ערי האויב, נתון המצריך כריתת עצים, מזהירה התורה על אי כריתת עצי פרי. הנימוק בכתוב הוא "כי האדם עץ השדה".
האיסור הזה מכונה בפי כל איסור בל תשחית. כשילד מקשקש על שולחן אנו אומרים לו: 'בל תשחית', כך בכל פעולה שיש בה להשחית דבר שלא לצורך.
מעניין שהתורה בחרה ללמדנו איסור זה דווקא בסיטואציה של שעת מלחמה: כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר? (דברים,כ,יט).
מדוע לא נאמר איסור זה באופן ישיר בתורה כמו: לא תשחית,במקביל ל-לא תגנוב או לא תבערו אש ביום השבת?
נראה לומר שדווקא בזמן שישנה מעין לגיטימציה 'להשמיד להרוג ולאבד' כחלק ממהלכי המלחמה, דווקא אז מכוונת התורה להתנהגות מוסרית אתית של איסור השחתה, המבדילה את העם היהודי משאר אומות העולם. חלק מהאתיקה שנלמדת דווקא מהצומח מצוי גם במשל חז"ל :לעולם יהא אדם רך ככקנה ואל יהא קשה כארז". הארז והקנה עורכים בניהם דיאלוג כיצד יש להתכונן לסערה הקרבה ובאה. הארז העקרוני והקשוח לא מוכן להתגמש ואילו הקנה מציע לארז להתכופף מעט בעת משבר הסערה, גם אם נראית התכופפות זו כהשפלה.
החכם יודע שהתכופפות רגעית זו תהווה עבורו את החוזק הקבוע בהמשך הדרך, זו ירידה לצורך עליה! בחלוף הסערה מוטל הארז הקשוח שבור ורצוץ על האדמה ובדיוק במקביל מסיים הקנה לחזור לאיתנו לאחר 'התכופפותו'.
יופי זה של גמישות מתואר בנביא בצמד מילים של הוד והדר. ההוד (התכופפות) הנשזר לו עם ההדר(החזרה, הדר בארמית = לחזור) משקפים את עליונותו של הקנה ומשקפים את כוחו של האדם המשכיל להחזיק בתכונה חשובה זו
כי האדם עץ השדה והמבין ישכיל.
יצחק שטיינר

התלמידים והצוות התכנסו לטקס עשרה בטבת בו הציגו תלמידי בית הספר מכיתת כישורי חיים בנים, כיתת תעסוקה וכיתת כישורים.
הם הקריאו קטעים על תקופת תחילת המצור בירושלים - השתלטות בבל על ממלכת יהודה, תיאור אווירת מצב העם בתקופה זו, יום הקדיש הכללי בפרט, ומשמעות הצום בכלל.
בין לבין המחיזו התלמידים טקס זה בהצגה ובשירה.
יישר כוח לתלמידים ובנוסף למורים בני וברוריה שהקריאו קטעי תפילה, וכן יישר כוח לחן, בת השרות, על העזרה מאחורי הקלעים.

החודש נפגשנו לשמוע את סיפור החיים של הזמר אודי דווידי, רעייתו לילך, ובנם תלמידנו היקר נתן.
לפגישה הגיעו תלמידים, מורים, צוות הפנימיה, עו"סיות, ואורח הכבוד מר חיים רשלבך.
סיפור החיים היה מעניין ומיוחד. אודי שילב את בנו בסיפור החיים וריגש את כולנו בשיר משותף. לילך האמא ליוותה את הסיפור במנגינת רקע בגיטרה.

בסיפור שולבו שירים מובחרים הקשורים בתוכנם לסיפור החיים, כשלחלק מהשירים הצטרפנו כולנו. היתה זו חוויה מרגשת באוירה של התעלות רוחנית.

אודי הוזמן לספר את סיפור חייו במסגרת שיעורי כתיבה בהם התלמידים מתבקשים לספר את סיפור חייהם ולהציגו בפני התלמידים והצוות. התלמידים כותבים ולומדים מסיפורם ומסיפוריהם של חבריהם.

מה למדנו מסיפור החיים של אודי דוידי:

• שכל מה ש-ה' עושה - הכל לטובה!
• האמונה והביטחון ב-ה' הם שנותנים כוח לעמוד מול הקשיים ולהמשיך הלאה מתוך שמחה, הודאה והודיה ל-ה'.
• התפילות והשירים שבאו מתוך העצב והיסורים רק חישלו וחיזקו את אודי ולילך, ותעצומות הנפש שלהם חיזקו גם אותנו.
• חשיבה חיובית היא זו שהביאה לתוצאות המשמחות.

ואסיים בתודות לאודי ולילך בשם כל התלמידים, הצוות, רחל וחיים רשלבך.
ומה ראוי יותר לסיום השיר: "תחשוב טוב - יהיה טוב" (כבר טוב)
חודש טוב! אהובה סויסה

מפגש עם הרב שלומי כץ, מנכ"ל עמותת 'חפצינו לחיים'
תלמידי הכיתות התאספו למפגש ושיחה בנושא זהירות בדרכים.
מפגש זה תוכנן במסגרת שיעורי הכתיבה בהם בחר התלמיד יונתן זרביב לכתוב על הנושא: זהירות בדרכים.
יונתן ביקש להרחיב במפגש זה את נושא הזהירות במיוחד עבור העיוורים. ואכן שלומי פתח וסיפר על בנו הקטן בן ה-3 שנהרג ע"י נהג הסעות (יהי זכרו ברוך), ולזכרו הוקמה העמותה "חפצנו לחיים".
הרב שלומי הדגיש את חשיבות החיים, כמה עלינו להיזהר בדרכים, ועל כך שעלינו להיראות ולהיות ערנים בכביש.
הוא דיבר על כך שמספר ההרוגים בכבישים גדול ממספר הנפגעים במלחמות, עד כמה שממשלת ישראל לא עושה מספיק, ועל התכניות לעתיד לשיפור נושא הזהירות בדרכים.
שלומי דיבר על כך שכל ילד עיוור שמקבל עזרה מאדם רואה צריך להיות 'שגריר' ולהשמיע לכל אחד עד כמה חשובה העירנות בכביש ועד כמה חשוב לשמור יום יום, שעה שעה, על חיינו הקדושים.
בהזדמנות זאת נודה לרב שלומי כץ שנעתר לבקשתו של התלמיד בני בירנצוויג והגיע למפגש. תודה לתלמידים בני ויונתן שבעזרתם למדנו על עבודתו, על קדושת החיים בכבישים ועד כמה חשובה הזהירות בדרכים.

בשיתוף פעולה יוצא דופן בין נוער יחד וארגון במעגלי צדק, יצאנו למערך ברייל. המטרה היא להנגיש את תפריטי המסעדות ובתי הקפה בירושלים לכתב מוגדל ולכתב ברייל.
הסטודנטים העיוורים/ לקויי ראיה מופנים לבתי העסק ע"י ארגון במעגלי צדק, החניכים ביחד עם מלווים דואגים להבאה, המרה והדפסתו של התפריט בכתב מוגדל ובכתב ברייל, ולבסוף התפריטים מגיעים לבתי העסק.

"זו הזדמנות בשבילנו לתרום לקהילה ובנוסף לאפשר לנו להגיע לבתי קפה ולהנות מחווית הבחירה וההזמנה כמו כל אזרח אחר" (ר.כ, פעיל במערך)"

לכתבה על מערך הברייל באתר Ynet - לחץ כאן

בתאבון!

בשבת פרשת "וארא" 20-21.1 התקיימה שבת פעילים מכל הקבוצות של נוער יחד!!!
ביום שישי נסענו לנאות קדומים ועשינו ODT מטווווווורף של מנהלים ומנהיגים שבו הכנו תבלינים, עשינו פעולות גיבוש ואפילו זכינו לרעות עזים וכבשים!!!
חזרנו לבית חינוך ושם קיבלנו את השבת עם המון שמחה ושלווה, התפללנו יחד, אכלנו יחד ושמענו שיחה מאת אורן גנור (בעל משרד פרסום ושיווק, ולקויי ראייה בעצמו) שדיבר על מי הוא המנהיג האולטימטיבי... המשכנו את הערב עם הרבה משחקים משעשעים, צחוקים והמווווון גיבוש!!

בבוקר ישבנו לפי קבוצות הפעילים ודיברנו על מה היה בקבוצה, מה קורה בקבוצה ומה יהיה בקבוצה.
לאחר סעודה שלישית שמענו דבר תודה מפי הרב גזית.. המשכנו את השבת ועשינו שבת כמו שרק נוער יחד יודעים.
במוצאי שבת ישבנו עם הפעילים ודיברנו על פרוייקטים עתידיים שבהם אנו מעוניינים לראות את הפעילים בעשייה.. במוצאי שבת נפרדנו כל אחד לדרכו עם הרבההה טעם של עוד :) :) :)

שח"ף השנה מחולק לשלוש קבוצות. נשתדל בתקופה הקרובה להביא בפניכם את הפנים המיוחדות והעשייה הייחודית שבכל קבוצה.

                  והפעם, הקבוצה של טל, אלה ויואב

חניכים: וולדה מלקמו, נתנאל כהן, יחיאל אמזלג, נועם כהן ואנג'ל גטדולה.

הקבוצה הבוגרת בשח"ף מורכבת ממספר בחורים (וילד אחד) מקסימים, ויש בה הרבה שותפות, הקשבה וסבלנות.
בקבוצה יש אווירה רגועה ומכילה וניתנת הזדמנות לכל אחד להביא את עצמו ולבטא את הייחודיות שלו. בישיבות הקבוצה הפותחות את הפעילות אנו שמים דגש על שיתוף החברים במאורעות, מחשבות ורגשות. חברי הקבוצה מקשיבים, מגלים עניין ומייעצים אחד לשני, והכול באווירה רגועה ונינוחה.

במשך השבוע אנו חושבים ביחד ומגבשים פעילות קבוצתית, אותה אנו מקיימים אחת לשבוע בימי חמישי. היכולת של החניכים לארגן פעילויות בכוחות עצמם, תוך חשיבה משותפת, מעידה על יוזמה, בגרות ועצמאות. בפעילות עצמה ישנם מרכיבים של לימוד והתנסות בדברים חדשים המשולבים בהנאה.
אנו כקבוצה שואפים להתפתח אחד ביחד עם השני מתוך ערכים של שותפות וערבות הדדית כשכל אחד מביא לידי ביטוי את יכולותיו וכישרונותיו. בזכות הקשר אנו מסוגלים להצליח בכוחות משותפים, לעזור לאחר וללמוד אחד מהשני ולכן אנו טובים יותר.

בשבוע שעבר, ביום חמישי, ערכנו ערב מאסטר שף בפנימיה. במקום לבשל ארוחת ערב רגילה החלטנו להכין לבד ולהתחרות על המנה הטובה ביותר.
הרכבי הקבוצות והמנות השונות:
1. יעקב, רותם ונועם – פשטידת תפו"א ובטטות.
2. דינה דינה וחני- סלט עשיר ברוטב מיוחד.
3. סרגיי, ניקיטה וענב – עוגת כדורי שוקולד.
השופטים המהוללים שלנו – שי (אב הבית), רחל (המנהלת) ,שרה (אשתו של אמיר הרכז) (ורפאל..), היו איתנו לאורך של הערב ונתנו לנו נקודות על שיתוף פעולה, יופי המנה, בריאות וכמובן הטעם.
היה כיף לא רגיל, נהננו, צחקנו והכי חשוב.... אכלנו ושבענו!
מרוב שהמנות היו כ"כ טובות – כל קבוצה זכתה בקטגוריה אחרת, וכולם הוכתרו בתור השפים הבאים של פנימיה תשע"ב!

הפעם אנחנו מבקשים לשתף אתכם בפעילות מיוחדת שערכו ילדי "קול הלב" לרגל שבוע בסימן אהבת חינם.
התחלנו את הפעילות בעשירי בטבת המסמל את חורבן בית המקדש (ויבנה במהרה בימינו בזכות אהבת חינם...), אז החלטנו לתרום את חלקינו בנושא.
איך מבטאים אהבת חינם? שאלו הילדים, וענו: נתינה, וויתור, דאגה לזולת.....
המשחק הראשון שנבחר- גמד\ענק. כל ילד קיבל פתק בהגרלה עם שם של אחד מחברי הצוות (ילדים , מדריכים ובנות שרות) ודאג להביא לענק שלו מתנה יומית קטנה וסודית...

בשיעור אומנות לקחנו עציצים קטנים וצבענו אותם בשלל דוגמאות . בכל עציץ הנבטנו, על מצע של צמר גפן: שעועית, בצל, תפו"א ... ובכל יום נבחר תורן השקייה לעציצים.
הצטלמנו תמונה קבוצתית והדפסנו אותה במחשב. כל ילד צייר מסגרת מרהיבה לתמונה ונתן את יצירתו לחבר מהקבוצה. כך התאמנו בוויתור, נתינה ודאגה לזולת.
בשיעור דרמה סיפרנו על "קמצא בר קמצא", ועל "יוסהל'ה קמצן קדוש", ועוד מגוון סיפורים, שהמסר הנובע מתוכם הוא: לדון לכף זכות, כוונה טובה מול מעשה טוב, אהבה שאינה תלויה בדבר. כל ילד שיתף את הקבוצה היכן זה פוגש אותו בסיפור חייו בעבר או בהווה.
אסתר שמלמדת אותנו לטפל בבע"ח, בנתה איתנו השבוע בתים מקרטון לאוגרים, לשפנים ולארנבים, כדי שנזכור תמיד שאהבת חינם מתחילה בבית - עם הקרובים לנו.
נשאנו תפילה שנזכה תמיד להיות מהנותנים והמועילים.

דירת הבנים אירחה את דירת הבנות לארוחת ערב מעשה ידי הדיירים להתפאר!
לאחר הארוחה בבטן כבדה ולב שמח, עברנו לסלון המרווח לערב שירה בציבור, בליווי:
הנגנים: מייק, תומר, וליאל
הזמרים: מרב, נוי, מאיה, אלייה, תומר, מייק וליאל
והזייפנים: אילן, איתן, יעל ומיטל
היה ערב מהנה מאוד ומגבש.

אנו בקבוצת נש"ר, הבוגרים של בית חינוך עיוורים - לומדים על יציאה לחיים.
אחד המפגשים השבועיים שלנו הוא חוג ששמו 'בגובה העיניים' יחד עם מאיר ברבי.
מאיר הוא מוסיקאי עיוור שמופיע באירועים ובעל נסיון חיים עשיר כעיוור שמתמודד עם כל הקשיים ומצליח לנהל חיים עצמאיים ומשפחה.
בחוג עם מאיר אנו מדברים על איך אנחנו כעיוורים וליקויי ראייה יכולים לנהל את החיים. מאיר מביא שירים שונים שמדברים על המהות שלנו כאנשים עם עצמאות ועם ביטחון עצמי, והכל בגובה העיניים!

אנחנו עובדים בתור קבוצה עם שיתוף פעולה ויוזמים פרוייקטים שונים ולומדים איך לתת לאחרים.
אחת הדוגמאות לפרוייקט קבוצתי היא מסיבת חנוכה שעשינו במרכז חירום לילדים. עם הילדים שיחקנו בינגו שהכנו, שרנו להם שירים והבנו אוכל שהכנו.
אנחנו אוהבים את מאיר ומעריכים אותו מאוד ומצפים להמשך שנה פורייה, בהתקדמות אישית וקבוצתית.

אנו שולחים ברכת מזל טוב לסייעת המסורה שלנו ברוריה גיספאן לנישואיה בשעטו"מ לאליעזר עוזרי!
אנו מאחלים להם שיזכו לברכות שמיים ויראו נחת, שמחה ובריאות בדרכם המשותפת

פורסם ע"י בית חינוך עוורים, דגל ראובן 8 ירושלים, טל' 02-6599555

אתר- www.ivrim.org    |    דוא"ל – ivrim.mail@gmail.com

© בית חינוך עיוורים - 2011